מקור שמות ל״ב:ל״ה
35 וַיִּגֹּ֥ף יְהֹוָ֖ה אֶת־הָעָ֑ם עַ֚ל אֲשֶׁ֣ר עָשׂ֣וּ אֶת־הָעֵ֔גֶל אֲשֶׁ֥ר עָשָׂ֖ה אַהֲרֹֽן׃ ס
פירוש קאסוטו על שמות ל״ב:ל״ה
35 מה שכתוב בפסוק האחרון, ויגף ה' את העם וגו', אינו שייך דווקא לאותו היום ממש, והכוונה שנגף ה' את העם במגפה, בעונש כללי, בזמן מן הזמנים, ופקד ביום פקדו. הכתוב אינו מפרט איך ומתי קרה עונש זה, ורק רומז לדבר כדי לגמור את עניין הפסוק הקודם, ולהגיד מעכשיו שכפי מה שנאמר מראש, כך היה. והעונש הזה הוטל על העם על הדברים אשר עשו את העגל, עִם העגל, אשר עשה אהרן. אחר פסוק זה, המדבר על העתיד, והמפסיק את הסיפור, יחזור הכתוב אל העניין בפיסקה הבאה. וכיוצא בזה נמצא בבמד' י"ד. שם, אחר דברי הנזיפה של ה' על מעשה המרגלים פס' כ"ו–ל"ה, נאמר מיד פסי ל"ו–ל"ח שמתו המרגלים מוציאי דבת הארץ רעה במגפה לפני ה' מתי זה קרה לא נאמר, ורק שניים מהם, יהושע וכלב, נשארו בחיים; ואחר כך פס' ל"ט חוזר הכתוב אחור ומספר שמשה מסר לעם את דברי נזיפתו של ה' ויתאבלו העם מאד, כפי מה שכתוב כאן בפיסקה הבאה, פס' ד'.
36 כך זכה העם לשלב השני של הסליחה: כל ההבטחות שהובטחו לאבות תתקיימנה בו בכולו. ואולם עדיין אין הסליחה שלמה, מפני שעדיין יש הסתייגות מסויימת, שתתבאר בפיסקה הבאה.